מימון נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחומים הנוירולוגי והפסיכיאטרי.

הנתבעים מתנגדים לבקשה זו וטוענים כי בחומר הרפואי שצירף התובע אין ראשית ראיה על מנת למנות מומחה.

2.עיון במסמכים הרפואיים אשר הוגשו לעיוני מלמד כדלקמן:

התאונה נשוא תיק זה אירעה ביום 30/1/2003.

ביום 1/2/2003, יומיים לאחר האירוע, פנה התובע לחדר המיון בתלונה על כאבי ראש, סחרחורות וכאבי צוואר. הבדיקה הנוירולוגית נמצאה תקינה זולת תלונותיו.

ב- 6/2/2003 הופנה למרפאה כירורגית עקב תלונותיו, כאשר צויין כי הבדיקה הנוירולוגית תקינה.

התובע שב והתלונן, לאורך הזמן, על כאבי ראש. בחלק מן המסמכים הרפואיים צויינה פגיעה בצוואר ובגב, בחלקם צויינה גם פגיעת ראש ובביקור אצל נוירולוג, מיום 20/3/2003, נכתב "לא קיבל מכה בראש, לא אבד הכרה", כן התלונן התובע על בעיות זכרון, אולם הבדיקה הנוירולוגית נמצאה תקינה. התובע הופנה לבדיקות אולם לא הוצגו תוצאותיהן.

הוצגו בפניי תוצאות בדיקה שעבר התובע במעבדת השינה בטכניון בחודש יולי 2007, כאשר נרשם במסמך כי התובע התלונן על עייפות יומית, התעוררויות מטרידות ונחירה. בעקבות ממצאי הבדיקה, הומלץ לתובע לישון עם מכשיר להזרמת אויר עם מסיכה אפית.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הרפואי שהוצג בפניי, הגעתי למסקנה כי אין ולו ראשית ראייה במקרה זה על מנת למנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

עם זאת, עיון במסמכים מלמד על תלונות חוזרות מצד התובע על כאבי ראש וסחרחורות וכן תוצאות בדיקה במעבדת השינה, אשר לא ברור אם בכלל רלוונטיות לתאונה הנדונה בתיק זה.

4.אין ספק כי החומר שצורף הינו דל ואולם משדרכו היחידה של תובע, בתביעה על פי חוק הפיצויים, להוכיח ענין שברפואה, היא ע"י מינוי מומחה מטעם בית המשפט איני סבורה שיש לחסום את דרכו.

למסקנה זו הגעתי, בין היתר, תוך הסתמכות על הדרך שהותוותה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פד"י מד' (2) 216, 218:

"עפ"י תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986 אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בענין שברפואה ע"י הבאת ראיות מטעמו.

הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים.

דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל ענין אחר רפואי.

בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה.

אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אומנם מינוי כזה דרוש וביהמ"ש לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני ביהמ"ש.

ואולם כשהדברים אינם כה ברורים יזהר ביהמ"ש לכל תקופחנה זכויותיו של המבקש ע"י מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו"

5.לאור האמור, אמנה מומחה בתחום הנוירולוגי, אולם לאור דלות הראיות כמפורט לעיל, אני מוצאת להורות כי בשלב זה, ישולם שכרו של המומחה, סך של 4,200 ₪ + מע"מ (לא כולל בדיקות עזר), על ידי התובע.